יצרים וחטאים

איך הפך אותנו הדמיון לנזר הבריאה, אך גם לחיה היחידה הסובלת ממחלות חשוכות מרפא כמו קנאה, שנאה, מרמור ותעוב עצמי..

על חטאים, מוסר, ערכים והבנאליות של הרוע האנושי.

איך ועל שום מה קיבלה הגאווה את מעמדה כאם כל החטאים.

איך ולמה הפכו תאוותינו הגופניות לחטאים, ואיך הפכו תשמישי המיטה לאחד ממקורות הסבל, האומללות והתסכול של החיה האנושית.

מה מעוללים לחיינו המהירות, החריצות והמרדף הסיזיפי אחר ריגושים?

איך הפכה אותנו החמדנות לחיה האומללה בטבע, שתמיד תרצה להחליף הכל בשביל עוד קצת…..

למה בעצם אנו מסתירים את רגשותינו, מחשבותינו ואמונותינו האמיתיות, והאם העולם יכול לשאת את מי שאנחנו באמת….

למה הדברים החשובים באמת סמויים מן העין, ומה זה בכלל "אמיתי"?